כל ישראל חברים

חברת הסטארט-אפ ישרא-טיקטק נמכרה. "ששים מליון דולר הושקעו בה מאז הקמתה, וזה גם היה הסכום ששילמו הרוכשים", נכתב בסקופ הבלעדי של העיתון הפופולארי "ישראל הערב".

בראיון בלעדי עם ישראל לוי, שותף בקרן ההון סיכון "כל ישראל שותפים" מסר זה, שלמרות שלא נרשמו רווחים לקרן, החליטו השותפים לחלק מענק נדיב ביותר לעובדי החברה והמנכ"ל שבראשה. בנוסף, החליטה הקרן להעביר חלק מהתמורה למשקיעים הפרטיים, שתמכו בחברה בתחילת הדרך, ושאחזקותיהם הידללו עד כדי כך, שאחרת לא היו רואים החזר כלשהו בעקבות הרכישה.

ישראל כהן, מנכ"ל ישרא-טיקטק התעשר בן לילה. רבים וטובים השתתפו בשמחתו. שני סמנכ"לים שפוטרו מהחברה, האחד בגלל קיצוצים והשני בשל ביצועים כושלים, התקשרו כדי לברכו. "אני שמח בשמחתך ומלא גאוה בכך שזכיתי לעבוד איתך", אמר אחד המקוצצים והשני הוסיף כי "בזכותך נרשמה הצלחה נוספת להיי-טק הישראלי". ישראל שוורץ, מנכ"ל חברת ישרא-כיפכיף, המתחרה המרה של ישרא-טיקטק, פירגן גם הוא: "נפלא לראות שהמתחרים שלי מצליחים כה יפה. למרות שרצינו להירכש בעצמנו על ידי אותם קונים, אני שמח בשמחתם ומאחל להם כל טוב."

השכנים של ישראל כהן, מנכ"ל ישרא-טיקטק, ערכו לו מסיבת הוקרה. כשהגיע אל המסיבה נוהג בג'יפ הלקסוס החדש והנוצץ שלו, הריעו לו כולם בחיבה יתירה. "אחד משלנו התעשר, איזו שמחה!", עלצו בעודם טופחים זה על שכמו של זה.

העיתון "ישראל הבוקר" בירך את "ישראל הערב" על הסקופ. "אנחנו שמחים לראות את עמיתינו למקצוע מגלים סקופים הרבה לפני כולם", כתב עורך מדור ההיי-טק של העיתון במאמר מערכת, "הכתבת של "הערב בישראל" ראויה למחמאות רבות ולקידום מקצועי על כך שפירסמה את הידיעה המרעישה הזו הרבה לפנינו. אין לנו, חלילה, תלונות כלשהן אל כתבינו החרוצים, שכן היו שקועים בהכנת כתבת תחקיר על כוונתה של ממשלת איסלנד לכלול טכנולוגיות ירוקות במכרז המיחשוב הממשלתי העתידי שלה."

כמקובל במקומותינו, הטוקבקים ברשת היו מפרגנים ונלהבים.
"הכל בזכות המנכ"ל המוכשר", פתח את רשימת הכותבים הטוקבקיסט הפופולארי "ישראלי שמבין", ובהמשך הוסיף ש"זהו איש מקצוע עם קבלות, ומגיע לו הרבה קרדיט על ההישג המשמעותי".
"אני כמובן מסכים עם "ישראלי שמבין", אבל ברצוני להצביע גם על תרומתם הייחודית של המשקיעים לבנייתה של חברה כה מרשימה", היתה הערתו של הטוקבקיסט "ישראלי שהיה שם", "אין לי ספק שהבנתן העמוקה של הקרנות ותמיכתן היו מרכיב קריטי בהצלחה".
הטוקבקיסט "ישראלי טוב לב" מיהר להוסיף: " הערות חכמות מאוד נכתבו כאן, אך אם תרשו לי אוסיף, כי העובדים בישרא-טיקטק הם אוסף של חבר'ה מוכשרים וחרוצים בצורה בלתי רגילה!"
"פשוט מחמם את הלב", החרה אחריהם "ישראלי מרוצה", "צודקים כל הכותבים היקרים שלפני, אבל חייב אני להדגיש את תרומתו של המדען הראשי ואנשי משרדו, שתמכו בחברה המקסימה הזו במענקי מו"פ ממש מיום הקמתה. תחי מדינת ישראל!"
הטוקבקיסט החריף "ישראלי שמגיב" סגר את הרשימה בהערה אופיינית משלו:"הערות נפלאות של הכותבים כאן לפני. אכן, עוד הוכחה לכך ששילוב בין עובדים מוכשרים, קרנות הון סיכון מבינות ותומכות, וסיוע ממשלתי נדיב, הם המפתח לקידום ההיי-טק הישראלי. הציבור בארץ מצדיע לעוד הצלחה ישראלית, בהחלט מחממם את הלב!"

נכתב בישראל, בינואר 2009. כל קשר בין המציאות לדמיון הוא מקרי בהחלט, כמובן.

...

(פורסם ב"גלובס" - 25 ינואר 2009)

לפעמים חלונות נפתחים

מרק אנדרסן, מייסדה של חברת נטסקייפ, העז פעם לומר ש"חלונות", מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, הנה בסך הכל אוסף של דרייברים, שלא דובגו היטב. במילים אחרות, תוכנה מקולקלת, שלא נבדקה כנדרש לפני ששוחררה לשימוש. מספרים, שהחבר'ה מרדמונד ממש נעלבו, וזו היתה הסיבה למלחמת החורמה שהכריזה בזמנו מיקרוסופט נגד נטסקייפ.

בתור מי שזכה ליהנות משירותי "ויסטה" ממש מאז ימיה הראשונים, אני נזכר לעיתים קרובות בסיפור הזה, שעה שאני ממתין בנחת להתעוררות המחשב הנייד החדיש שלי. מיקרוסופט ידעה עד כמה אינטנסיבי הוא סדר יומו של האדם המודרני, ולכן התחשבה בנו והעניקה לנו רגעי בטלה רבים מול מסכים כחולים, חלונות מתעוררים, ואפליקציות תקועות. בזמן שהמחשב שלנו "עולה", אנחנו יכולים לשתות קפה, להתקשר לאשה, לנזוף בברוקר, ולפעמים אפילו לנמנם קלות עד שייטענו כל הדרייברים, יסתיימו ההודעות חסרות הפשר, ייעלמו התלונות על קונפליקטים באפליקציות, וסוף סוף יעמוד לרשותנו מסך נקי, הממתין בדריכות לפקודתנו.

מאחר שמועד רכישתו של המחשב החדש שלי, לפני כשנתיים, חל בסמוך להשקתה של "ויסטה" נערכתי בהתאם. קניתי את המחשב הכי משוכלל, שידרגתי למעבד המהיר ביותר, הוספתי אין סוף זיכרון, והזמנתי דיסק בעל נפח איכסון מפחיד. התוצאה הסופית היא, למרבה הגאוה, המחשב הכי יקר שמאז ומעולם קנינו ב"קיינן". כל כך יקר, עד כדי כך ששקלתי לדווח עליו כהשקעה בחברה חדשנית, על מנת שלא לעורר עלי את זעמו של מנהל הכספים הקשוח שלנו. אבל, למרות כל זאת, המחשב שלי משתהה בהדלקתו, נתקע לעיתים תכופות, ומתנהל לו בעצלתיים.

מליוני שעות אדם ומאות מליוני דולרים הושקעו בפיתוחה של מערכת ההפעלה "ויסטה". אין סוף כוונות טובות, מאמצי תיכנון, ואמצעי פיתוח חדשניים התאחדו למוצר, שבמקרה הטוב לא שינה כלום לאף אחד. רבים ממשתמשי מיקרוסופט "הצביעו ברגליים", והעדיפו לדבוק במערכת ההפעלה הקודמת, XP , במקום לבזבז את זמנם היקר בנסיונות עקרים לאלץ את המחשבים שלהם לתפקד תחת האילוצים המחמירים של "ויסטה". אבל לא אני - כמשתמש ותיק ונאמן של מיקרוסופט, המשכתי להיאבק בגבורה. ביצעתי אופטימזציה לדרייברים ודה-פרגמנטאציה של דיסקים. הורדתי "פאצ'ים" ומעליהם התקנתי "סרביס פק". עידכנתי באופן שוטף את מעט התוכנות שהעזתי להתקין על מחשבי העדין, על מנת שלא לעורר את חמתה של מערכת ההפעלה האלגנטית שלו.

ובדיוק כשהתרגלתי סוף סוף לאיטיותו של המחשב האהוב שלי, כשלמדתי ליהנות מזמנים של הרהורים ובהייה בחלל, בשעה שתהליכים פנימיים בלתי נהירים משתוללים בקרבי המכונה החביבה, הנה דווקא עכשיו החליט הענק מרדמונד להתערב בשלוות חיי ולהכריז בדרמטיות על זמינותה של גירסת ביטא למערכת ההפעלה החדשה, המדהימה מכולן, אם כל המערכות, "חלונות 7".

"בשנים האחרונות ביקשתם שנבצע מספר שינויים בחלונות", מספר בנימוס אתר האינטרנט של "חלונות 7" (בתרגום חופשי שלי), "האזנו לכם בקשב רב. כעת הגיע הזמן לשתף אתכם בדרך שבה מימשנו את הפידבק שלכם. "חלונות 7" היא מהירה יותר, אמינה יותר ומקילה עליכם לעשות את מה שאתם רוצים."

אם הבנתי נכון, ידידינו מרדמונד בעצם אומרים לנו, ש"ויסטה" היא איטית, לא אמינה ומקשה עלינו לעשות את מה שרצינו. אבל יש תקוה, שכן מליוני שעות עבודה ואין סוף משאבים הושקעו ב"חלונות 7", כדי להופכה למה שחיכינו לו זה זמן רב. נשמע מוכר?

...

(פורסם ב"גלובס" - 18 ינואר 2009)

משחקי מלחמה

דמויות הלוחמים נראו מציאותיות להפליא על גבי מסך הטלויזיה הענק, 60 אינץ' של אין סוף פיקסלים, במשרד ראש הממשלה שבקריה. שרי הקבינט הבטחוני התישבו על גבי ספת העור המרופטת והתמקדו במסך. כובד האחריות וחומרת השעה ניכרו היטב בעיניהם הטרוטות, שעקבו בדריכות אחרי כל שינוי במרקע שלפניהם. ראש ממשלת ישראל נכנס אל החדר, התיישב בכורסתו, לקח לידו שלט לבן בעל מספר כפתורים ובהינף אצבעות מנוסות פתח בהתקפה.

במרתף נסתר, עמוק מתחת לאדמה, ישב ראש ממשלת החמאס על שטיח קטן כשרגליו משוכלות ומולו מסך פלאזמה 42 אינץ'. מאחוריו צפו בו במתח ראשי הזרוע הצבאית. עיניו החדות של מנהיג החמאס קלטו כהרף עין את כניסתו של ראש ממשלת ישראל לזירה. הוא שלף בזריזות שלט ובלחיצת אצבעות מיומנת שילח עשרה טילים למטרות שונות ברחבי מדינת ישראל.

בגלל מערכת הסראונד המתקדמת, הרעידו הפיצוצים את קירות הלשכה בקריה. שרי הקבינט הביטו זה בזה בשתיקה. ראש הממשלה פלט מספר קללות עסיסיות, בהחלט לא לציטוט, ובלחיצת כפתור כתום שיגר שלוש רביעיות של מטוסי אף-16 לכיוון עזה. ידו האמונה ניווטה את המטוסים לעשרים מוקדים שונים ולחיצות קלות על הכפתור הכחול שבשלט שיחררה מעל כל מוקד עשרה טון של חומר נפץ.

ראש החמאס הביט בהפצצות הישראליות בעיניים נדהמות. התדהמה התחלפה עד מהרה בזעם, ומבלי לומר מילה הוא הניף שני שלטים נוספים וזרק אותם לכיוונם של מנהיגי הזרוע הצבאית. שלושת השלטים הניעו במקביל עשרים משגרי גראד כל אחד. בתיאום מדוייק, שתורגל פעמים רבות קודם לכן, נלחצו בו זמנית הכפתורים הירוקים בשלטים שבידי הלוחמים, ומטח הטילים שוגר לכיוון תל אביב.

"אני לא מאמין", שאג שר החוץ הישראלי, "זוהי חריגה גסה מהכללים, מותר רק שלט אחד בכל צד! המטח הזה נוצר בוודאות על ידי מספר שלטים אצל אויבינו הנקלים. יש לדרוש דיון דחוף באו"ם!" שר הביטחון הישראלי הביט אליו בקרירות. מבלי לומר מילה הוא קם, ניגש אל השולחן הסמוך ושלף ממנו שלושה שלטים לבנים. הוא הגיש שלט אחד לסגנית ראש הממשלה, שלט אחד לשר החוץ ושמר אחד לעצמו. "בוא נראה להם מה זה, לנבלים", סינן בין שיניו למודות הקרבות, "אנחנו יוצאים לפעילות קרקעית, כאן ועכשיו!"

בעוד ההסלמה מאיימת להוציא את המשבר מכלל שליטה נפתח לפתע מסך אדום באמצע מסכי הטלויזיה משני צידי המתרס. פניו החמורות של היצרן הצרפתי של משחק המלחמה הופיעו על גבי המסך ודבריו נשמעו בו זמנית בעזה ובתל-אביב: "אויבים נכבדים, הנני מזהיר אתכם בפעם האחרונה. חריגה נוספת מכללי המשחק, ושני הצדדים מקבלים הרחקה אוטומטית. אני קורא לכם לדון מיידית בהפסקת אש ולחזור לגבולות המשחק המקובלים. להזכירכם – במשחק שלנו לחמאס מותר לירות רק טיל אחד, פעם בשעה, ולישראל מותר להגיב פעם בשנה, וגם אז רק על ידי ירי כדורי סרק לשטחים פתוחים. אנא הקישו "אנטר" לאישור שקיבלתם."

בבית הלבן צפה נשיא ארצות הברית בנעשה בחברת יועצים. "אם המשחק הזה ממשיך כך, יהיה לי הרבה מה להגיד, כשיתחשק לי לדבר", פנה הנשיא לאנשיו, "ובינתיים – האם אפשר בבקשה לטעון גירסה אחרת של המשחק? יש לנו משהו מהדור הישן יותר, מהמשחקים שבהם אנחנו מכתיבים מה קורה בעולם?"

...

(פורסם ב"גלובס" - 11 ינואר 2009)

יהיה טוב

"אני מביט מהחלון וזה עושה לי די עצוב. האביב חלף עבר לו, מי יודע אם ישוב. הליצן נהיה למלך, הנביא נהיה ליצן. ושכחתי את הדרך, אבל אני עוד כאן" ("יהיה טוב", מילים: יונתן גפן, נכתב ב 1977).

מתחילים שנה. שנת 2008 מאחורינו, ולפחות את סיומה הרועש נעדיף כנראה לשכוח. את הקריסות בבורסות, התמוטטותם של תאגידים בין לאומיים, התנפצותן של מוסכמות כלכליות. ובהיי-טק - פיטוריהם של אלפי עובדים, התמעטותן של השקעות ההון סיכון, סגירתן של לא מעט חברות, והיקלעותן של רבות אחרות למשברים קשים.

ובהמשך לכל אלה, השוק הישראלי צועד אל שנת 2009 כשהוא נתון להשפעותיו של העימות הצבאי בעזה. ממש בשעת כתיבת שורות אלו עושים חיילי צה"ל את הצעדים הקרקעיים הראשונים במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". התפילה לשלומם משולבת בתקוה לזמנים שקטים יותר עבור מאות אלפי אזרחים ישראלים, הנתונים להתקפות הטילים של החמאס. ומתווספת לה התפילה לשלומו של גלעד שליט ולחזרתו הביתה במהרה.

זה מה שמייחד אותנו משאר מעצמות ההיי-טק בעולם. ישנם כל כך הרבה אתגרים בהקמתה של חברת סטארט-אפ, אבל בישראל תמיד קיים גם הגורם הנוסף. הידיעה שאנחנו חיים על הר געש פעיל, שמדי פעם מתפרץ ונותן את אותותיו.

הייתי סטודנט בטכניון כשפרצה האינתיפאדה הראשונה בסוף 1987, ומנכ"ל של חברת סטארט-אפ כשנפתחה האינתיפאדה השנייה, בסתיו של שנת 2000. הראשונה תרמה אתגר נוסף ללימודיי, בהתחשב בעובדה ששירות מילואים במחנה הפליטים ג'יבאליה, או מרדף אחרי חולית טרור בצפון רמאללה, לא בדיוק תרמו להכנותיי למבחנים בתורת החשמל. והשנייה הפכה אותי לעוד שלוחה של ההסברה הישראלית, כשהיה עלי להסביר למשקיעים מודאגים, ולעיתים ללקוחות כעוסים, שהפיגועים וההתפרעויות אי שם במזרח התיכון, אין סיבה שיעיבו על זוהרנו כחברת תוכנה מתקדמת וחדשנית.

ולקראת המתקפה האמריקנית בעיראק, בסוף שנת 2002, נתבקשנו להציג למשקיעינו הזרים תוכנית חירום, שתטפל בהיערכותינו להפצצות בעומק העורף הישראלי. בזריזות ובמקצועיות רבה הצגנו על גבי שקפים מאירי עיניים את התכנית, את מערך הגיבויים, ואת הרשימות - מי עולה על מטוס ברגע שנקרא לו, מי יעבוד מהמקלט המבוצר, ומי יהיה במילואים אבל ימשיך להיות זמין כדי לתמוך בלקוחותינו הנאמנים שמעבר לים.

ובזמן מלחמת לבנון השנייה שוב הפכנו כולנו למסבירים. מדוע המלחמה מוצדקת, ומדוע אפשר כמובן להמשיך לסמוך עלינו, ההיי-טק הישראלי, כי אנחנו ממשיכים לעבוד כאילו כלום לא קרה, וההשקעות בישראל הן דבר טבעי ונכון, ואין צורך לשנות מדיניות השקעות בכל פעם שאירגון טרור כזה או אחר מחליט להיפטר מכמה אלפי טילים.

וזה בדיוק מה שיקרה השבוע, כשהעולם המערבי יחזור מחופשת ראש השנה שלו. כבר ביום שני נמצא את מנכ"לי הסטארט-אפים שלנו משוחחים עם לקוחותיהם ומסבירים להם שבעוד יד אחת שלנו אוחזת בחרב, השנייה עדיין מקישה בחריצות במקלדת ויוצרת עבורם דור חדש ומדהים של מוצרים, שעתידים לשנות את העולם. כך גם בקרנות ההון סיכון – נדבר עם שותפינו ומשקיעינו שמעבר לים, ונסביר להם, שאצלנו הכל בסדר, ועולם כמנהגו נוהג.

ומכאן, שאין לנו אלא להמשיך ולהחזיק בתקוה, שבסופו של דבר באמת יהיה בסדר. כי גם הפעם, כמו בעבר, נתמודד, נתגבר ונמשיך הלאה.

או כמו שכתב יונתן גפן: "ויהיה טוב, יהיה טוב כן... אני מביט מהחלון, אולי מגיע יום חדש."

...

(פורסם ב"גלובס" - 4 ינואר 2009)